טל התחילה את לימודי התואר הראשון במדעי ההתנהגות במסלול הערב של המכללה למינהל, כשהיתה קצינה בקבע. "כמו הרבה אנשים במסלול שלי", היא מציינת. "להיות קצינה בקבע זה עבודה מלאה פלוס פלוס, ולכן הבחירה במסלול ערב היתה הגיונית עבורי".
כשסיימה את התואר הראשון בשנה שעברה, החלה במהלך השנה השלישית ללימודים את התואר השני בייעוץ ופיתוח ארגוני – אף הוא במכללה. במקביל, היא השתחררה מהשירות הצבאי והחלה מיד בעבודה כמגייסת טכנולוגית בחברת השמה.
"שירתי בחיל משאבי אנוש במגוון תפקידים", היא מספרת, "כשהתלבטתי מה ללמוד ידעתי שאני רוצה משהו בתחום משאבי האנוש, והתוכנית של המכללה נשמעה מעניינת מבחינת הקורסים, אבל גם בגלל המרצים. יש בתוכנית שילוב של אנשי אקדמיה עם אנשי מקצוע שעובדים בתחום וזה חשוב מאוד בעיני. במהלך התואר ראיתי כמה הבחירה שלי היתה נכונה. המרצים של התוכנית מדהימים. השילוב בין אנשים שחוקרים בתחום לכאלו שעובדים בו הוא נהדר. הייתי מצטיינת דיקן בשנה א' ו-ב', וזה לא היה יכול לקרות בלי היחס האישי והתמיכה שלהם לאורך כל הדרך. עם חלקם התייעצתי על עניינים תעסוקתיים, גם אחרי התואר ותמיד הם ענו לי בשמחה ובאהבה גדולה". על מציאת משרה בתחום היא מספרת "העובדה שלמדתי בתוכנית הספציפית הזו מאוד עזרה לי להתקבל לעבודה. למרות שעבדתי בתחומי משאבי האנוש בצבא היו הרבה דברים בשוק התעסוקה שלא הייתי חשופה אליהם, שהיו רלוונטיים לעבודה הנוכחית, ונחשפתי אליהם במהלך הלימודים. לדוגמה, היה לנו היה קורס בגיוס טכנולוגי, שנתן לי כלים שסייעו לי להשתלב בעבודה. בנוסף, לפני שהתמיינתי למשרה, במרכז ניהול קריירה של המכללה עזרו לי מאוד ועשו לי הכנה מקיפה לראיון".
בנוסף היא מציינת "במסלול הערב יש פריסה מאוד נוחה של הקורסים. בכל סמסטר משלבים קורסים מורכבים עם קורסים יותר פשוטים, כך שהעומס לא גדול מדי. עוד יתרון משמעותי של התוכנית הוא שהיינו קבוצה קטנה יחסית ונוצר בינינו גיבוש ואינטימיות. זו היתה חוויה מדהימה והכרתי בלימודים חברים שילכו איתי כל החיים".
בשל המלחמה ולאור העובדה שרבים מהלומדים בתוכנית שירתו בצבא במהלך הלימודים, המכללה יצרה התאמות שונות במהלך הלימודים כדי להקל עליהם. "האינטנסיביות של העבודה שלנו, שגם ככה גבוהה, הפכה לרבה יותר עם פרוץ המלחמה. במכללה מאוד התחשבו בזה ונתנו מענה לכל בעיה שהתעוררה – אם זה בהתאמת שעות הקבלה, דחיית מועד הגשת עבודות ועוד".

רונה, שסיימה בסוף שנה שעברה את לימודי התואר הראשון במדעי ההתנהגות במסלול הערב של המכללה למינהל, לא עברה את המסלול הרגיל. רונה, בת 40, היא בוגרת לימודי משחק בסמינר הקיבוצים ושחקנית. "באיזשהו שלב בקריירה שלי הבנתי שאני רוצה לעשות הסבה לתחום הטיפול ולא היה לי תואר ראשון רלוונטי", היא אומרת, "הרצון לעבוד בתחום הטיפול היה קיים בי ממש מילדות אבל התחזק כשלימדתי ילדים ונוער משחק מול מצלמה בטכניקת צ'בק. זו טכניקה מעמיקה הנוגעת בסיפור האישי של השחקן. קורים באמצעותה תהליכים מאוד גדולים -אישיים ורגשיים. דרך העבודה הזו גיליתי יכולות שלא הייתי מודעת אליהם, וגם הרגשתי אחריות. הרגשתי שאני מגיעה עם הילדים למקומות מאוד אישיים ואין לי איך לקחת את זה משם, ורציתי לעשות את זה בצורה מקצועית. בנוסף, הקולות שהגיעו מהילדים וההורים – 'את צריכה לטפל', גם הם דחפו אותי ללימודים".
רונה מציינת סיבה נוספת להחלטה ללכת ללמוד: "באותה התקופה הבנתי שאני הולכת להיות אם יחידנית, והרגשתי שאני רוצה בסיס מקצועי מוצק יותר".
רונה, בחרה בתואר ראשון במדעי ההתנהגות של המכללה למינהל, כי הוא אפשר לה להמשיך לתואר השני שבו היתה מעוניינת – כעת היא לומדת תואר שני בפסיכודרמה בסמינר הקיבוצים. "בחרתי במכללה למינהל בגלל מסלול הערב – וטוב שכך. היתה לי משרה מלאה. לצד קריירת המשחק גם עבדתי במשרד יחסי ציבור כמנהלת תוכן, ולא יכולתי להפסיק הכל. העובדה שקיים מסלול ערב היא משנת חיים. זה מאפשר לאדם שרוצה לשלב לימודים עם איזשהו אילוץ אחר בחיים – לעשות זאת. בשבילי זה שינה את כל התמונה".
את החוויה מהלימודים היא מתארת כמצוינת. "התואר עצמו מאוד מעניין והתחבר לי לחיים בהרבה מובנים. למשל, ללמוד על התפתחות הילד כשאני עומדת להיות אמא, או ללמוד על רשתות חברתיות תוך כדי מגפת הקורונה. אבל מעבר לתוכן – יש מרצים בתוכנית שיישארו איתי לכל החיים. בנוסף, המעטפת שהתוכנית מייצרת והעובדה שהיא מאפשרת לאנשים עובדים לשלב עבודה ולימודים – מושכת אנשים מאוד טובים. זה מסלול של פייטרים".